תוכן עניינים
30 יחסים: מאיר איזנשטטר, משה בצלאל לוריא, משולם זלמן אשכנזי, אלחנן (חנה) הלברשטאם, אליעזר ליפמן פרינץ, אליעזר זאב מבוטשעטש, אברהם זלמן איכילוב, אברהם חזן (ברסלב), אייזיק מאיר דיק, נחמן נתן קורונל, פנחס שפירא מקוריץ, צבי הירש תאומים (חרסקוב), ציון חיים רקח, רפאל נתן נטע רבינוביץ, שמואל לנדא, שלמה במברגר, שלום מרדכי שבדרון, שושלת קוריץ, חסידות סאסוב, חסידות ראדוויל, חסידות רופשיץ, חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן, חסידות בוהוש, חיים יעקב וידרביץ, יצחק אייזיק אייכנשטיין, יצחק פרידמן (בוהוש), ירוחם יהודה ליב פרלמן, ישיבת מיר, יהדות מינסק, יוסף ליג'י.
מאיר איזנשטטר
שו"ת "אמרי אש" למהר"ם א"ש, אונגוואר, 1864, הספר העברי הראשון שנדפס בעיר זו (יחד עם הקיצור שולחן ערוך) הרב מאיר איזנשטטר (נודע בכינוי: מהר"ם אַ"ש; ה'תק"ם, 1780, - כ"ד בטבת ה'תרי"ב, 1852) היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.
לִרְאוֹת תקצ"ה ומאיר איזנשטטר
משה בצלאל לוריא
רבי משה בצלאל לוריא (תקצ"ה, 1834 - כ"ו בניסן תרע"ד, 22 באפריל 1914) היה רב ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא, ומחבר פורה של ספרי פרשנות וחידושים על התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת תקצ"ה ומשה בצלאל לוריא
משולם זלמן אשכנזי
רבי משולם זלמן אשכנזי (י"ז באייר ה'תקל"ב, 1772 - ל' בניסן ה'תר"ג, 1843) היה מחשובי הפוסקים בפולין, רבן של קז'ימייז דולני, נשלסק ולובלין.
לִרְאוֹת תקצ"ה ומשולם זלמן אשכנזי
אלחנן (חנה) הלברשטאם
רבי אלחנן (חנֶה) הלברשטאם (ו' בתמוז ה'תרמ"ד, 1884 – י"ח בתשרי ה'תש"ג, 1942) היה האדמו"ר מקולושיץ.
לִרְאוֹת תקצ"ה ואלחנן (חנה) הלברשטאם
אליעזר ליפמן פרינץ
רבי אליעזר ליפמן פיליפ פרינץ (רא"ל פרינץ, ט"ו באדר תקצ"ה, 16 במרץ 1835, ארנהם - י"ג בחשון תרע"ו, 21 באוקטובר 1915, פרנקפורט דמיין) היה איש ספר ביבליוגרף ואספן ספרים, כתב מאמרים רבים ופירושים תורניים, וכן ההדיר והוציא לאור ספרי קודש.
לִרְאוֹת תקצ"ה ואליעזר ליפמן פרינץ
אליעזר זאב מבוטשעטש
רבי אליעזר זאב מבוטשעטש (בוצ'צ'אה) (ה'תק"ס, 1800 – ג' בטבת ה'תרי"ב, 26 בדצמבר 1851) היה האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת חסידות בוטשעטש בוטושאן, מראשוני מפיצי דרך החסידות ברומניה.
לִרְאוֹת תקצ"ה ואליעזר זאב מבוטשעטש
אברהם זלמן איכילוב
אברהם זלמן איכילוב (בכתיב ארכאי: איחילעוו) (תקצ"ה, 1835 – ט"ז באב תרנ"ג, יולי 1893) היה איש העלייה הראשונה, ממתיישבי יהוד ופתח תקווה, עסקן ציבור וחבר ועד חובבי ציון בארץ ישראל.
לִרְאוֹת תקצ"ה ואברהם זלמן איכילוב
אברהם חזן (ברסלב)
רבי אברהם חזן (תר"ט, 1849 – ל' בכסלו תרע"ח, 15 בדצמבר 1917), המוכר כרבי אברהם בן רבי נחמן (או ראבר״ן, בנו של רבי נחמן חזן), היה ממנהיגי חסידי ברסלב בדור הרביעי, וממייסדיה של החסידות בארץ ישראל.
לִרְאוֹת תקצ"ה ואברהם חזן (ברסלב)
אייזיק מאיר דיק
אייזיק מאיר דִיק, אָמָ"ד (באנגלית: Isaac Mayer Dick; 1807 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי-ליטאי, שכתב ביידיש ובעברית.
לִרְאוֹת תקצ"ה ואייזיק מאיר דיק
נחמן נתן קורונל
הרב נחמן נתן קורונל (ה'תק"ע; 1810 - כ"ז באב ה'תר"ן; 1890) היה מגדולי ירושלים במאה ה-19, תלמיד חכם ועסקן ציבורי רב פעלים, שד"ר, חוקר ומחבר ספרים.
לִרְאוֹת תקצ"ה ונחמן נתן קורונל
פנחס שפירא מקוריץ
רבי פנחס שפירא מקוריץ (תפ"ו, 1726 – י' באלול תקנ"א, 1791) היה מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, מגדולי צדיקי החסידות במאה ה-18.
לִרְאוֹת תקצ"ה ופנחס שפירא מקוריץ
צבי הירש תאומים (חרסקוב)
הרב צבי הירש תאומים (תקצ"ה, 1835 - י"ט בסיוון תרמ"ו, 1886) היה רבה של העיר חרסקוב (חורוסטקוב) שבאוקראינה.
לִרְאוֹת תקצ"ה וצבי הירש תאומים (חרסקוב)
ציון חיים רקח
הרב ציון חיים רקח (טריפולי ה'תקצ"ה (1835) - ה'תר"ע (1910), רב ומחבר ספר ראשון לציון - חידושים.
לִרְאוֹת תקצ"ה וציון חיים רקח
רפאל נתן נטע רבינוביץ
רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).
לִרְאוֹת תקצ"ה ורפאל נתן נטע רבינוביץ
שמואל לנדא
רבי שמואל לנדא הרב שמואל סג"ל לנדא (ה'תק"י, 1750 – כ"ח בתשרי תקצ"ה, 31 באוקטובר 1834), היה בנו של הנודע ביהודה ויורשו כראש בית הדין בפראג וראש הישיבה בה במפנה המאה ה-19.
לִרְאוֹת תקצ"ה ושמואל לנדא
שלמה במברגר
רבי שלמה זלמן במברגר (תקצ"ה - תרע"ח, מכונה הרב מזנהיים) היה רבה של זנהיים (כיום בצרפת).
לִרְאוֹת תקצ"ה ושלמה במברגר
שלום מרדכי שבדרון
רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.
לִרְאוֹת תקצ"ה ושלום מרדכי שבדרון
שושלת קוריץ
שושלת קוריץ היא שושלת אדמו"רים של רבי פנחס מקוריץ, תלמידו של הבעל שם טוב.
לִרְאוֹת תקצ"ה ושושלת קוריץ
חסידות סאסוב
חסידות סאסוב היא חסידות גליציאנית.
לִרְאוֹת תקצ"ה וחסידות סאסוב
חסידות ראדוויל
חסידות ראדוויל או ראדיוויל היא שושלת חסידית שנוסדה בווהלין (כיום אוקראינה) באמצע המאה ה-18.
לִרְאוֹת תקצ"ה וחסידות ראדוויל
חסידות רופשיץ
חסידות רופשיץ הייתה שושלת חסידית גדולה בגליציה.
לִרְאוֹת תקצ"ה וחסידות רופשיץ
חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן
חסידות בוטשעטש -בוטושאן היא חסידות רומנית שנוסדה בתחילת המאה ה-19.
לִרְאוֹת תקצ"ה וחסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן
חסידות בוהוש
חסידות בוהוש היא חצר חסידית, ענף של בית רוז'ין.
לִרְאוֹת תקצ"ה וחסידות בוהוש
חיים יעקב וידרביץ
הרב חיים יעקב ווידרביץ (ז' בכסלו תקצ"ה, 1834 - י"ב באייר תרע"א, 1911) היה מחשובי רבני חב"ד בדורו של הצמח צדק.
לִרְאוֹת תקצ"ה וחיים יעקב וידרביץ
יצחק אייזיק אייכנשטיין
רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב (ה'תקס"ה, 1805 - ט' בסיוון ה'תרל"ג, 1873) היה האדמו"ר מזידיטשוב בדור השני של השושלת.
לִרְאוֹת תקצ"ה ויצחק אייזיק אייכנשטיין
יצחק פרידמן (בוהוש)
רבי יצחק פרידמן (ה' בכסלו תקצ"ה, 1834 - י' באלול תרנ"ו, 1896) היה האדמו"ר הראשון מבוהוש, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.
לִרְאוֹת תקצ"ה ויצחק פרידמן (בוהוש)
ירוחם יהודה ליב פרלמן
רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן (תקצ"ה, 1835-ז' בשבט תרנ"ו, ינואר 1896), היה רבה של מינסק, נודע בכינויו "הגדול ממינסק".
לִרְאוֹת תקצ"ה וירוחם יהודה ליב פרלמן
ישיבת מיר
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).
לִרְאוֹת תקצ"ה וישיבת מיר
יהדות מינסק
בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.
לִרְאוֹת תקצ"ה ויהדות מינסק
יוסף ליג'י
הרב חיים יוסף ליג'י (נפטר בח' בשבט ה'תקצ"ה, 1835) היה רב, ש"ץ ומלמד באזמיר ובקושטא.
לִרְאוֹת תקצ"ה ויוסף ליג'י